בוקר טוב מהפכה או קשיים ביצירת גיבורים לאומיים דן עומר "לשקר אין רגליים, אבל גם עם פרוטזה אפשר להגיע רחוק" דן עומר יליד הארץ, 1940 נפטר ב-1984 ממחלת לב כרונית.

שם משפחתו היה מרני, אביו יליד גרמניה. דן שינה שת שם משפחתו לעומר.

דן עומר שירת בגולני כחייל מצטיין והשתתף בפעילות קרבית. הסתבך עם הצבא ושוחרר שיחרור מוקדם. בוקספר זוכר אותו כטיפוס חריף, קשה, בעל ידע שטחי אבל בכל נושא.

בקפה טעמון, היה במרכזן של ויכוחים פוליטיים וספרותיים. התחבר לחבורת הבוהמה בהם היו עמוס קינן, שמעון צבר ואחרים בלונדון, לשם נסע בעקבות עסקי המשפחה.

דן עומר פתח חנות ספרים בירושלים ליד קפה טעמון. ניסה לכתוב זשירה ופרוזה. אחד מספריו 'בדרך' ש'הושפע' מספרו של ג'ק קרואק 'בדרכים' -צונזר ודן עומר הורשע בפרסום דבר תועבה.

תקופה מסוימת לקח תחת חסותו סופרים שלדעתו היו פורצי דרך כמו אריה קרישק, מידד שיף(פעמוני כנסיה בעין כרם), רינו צרור(טריקו).

מבחינה ספרותית ניתן לומר שהוא היה כל מה שהוא לחם נגדו מאוחר יותר בחריפות וכמעט בפאראנויה-וזה 'גניבה ספרותית'-וכתיבתו היתה דומה מדי לכתיבתם של סופרי ומשוררי דור הביט האמריקאי.

הוא היה חבר מצפן ומפעילי הארגונים להחזרת השטחים. כשהיה אב לבת (חד הורי) התפרס טורו בשבועון העולם הזה 'נמר של נייר 'ובו תקף את כל סופרי ארץ ישראל ומעטים יצאו 'זכאים' תחת לשונו החריפה.

תרגם ספרות ושירה מגרמנית לעברית.

ב"היברו יוניון קולג'", יש ארכיון על שמו. בוקספר זוכר שולחן ספרותי שהתכנס כל שישי בצהריים בבית קפה בדיזנגוף ובו העלו את דן עומק על המוקד. גבריאל מוקד כמובן. שאותו, העלה דן בן אמוץ על המוקד בטורו הנהלת חשבונות בשבועון העולם הזה כמובן...היו ימים..