דוגמא מהשיר הראשון:

"שיר לאמונה"

זה השיר הראשון שכתבתי והלחנתי. לא למדתי מוסיקה מעולם. אני אוטודידקט בקשר לכך. בגיל מאוחר יחסית, עת נפצעתי בשירותי הצבאי תפסתי גיטרה. בבית ההחלמה הצבאי היתה גיטרה וחוברת לימוד של אבי ברק והמרפאה בעיסוק שם אמרה לי בהמתנה לניתוח: 'קח הגיטרה ולמד את עצמך'. ולכן נשארתי עד היום נאמן לאקורדים הבסיסיים של הפזמונאות הישראלית: דו מז'ור ולה מינור וקינוח בפה מז'ור.השיר נכתב על שתי אהובות מוקדמות שלי:

איריס בן יצחק, מוסיקאית ואשת חינוך משכונת דניה בחיפה, אהובתי בימי האוניברסיטה.

נאוה מרכוס, אז סטודנטית לרפואה באונ' ת"א שבאה מרקע דתי חרדי אמריקאי בנוה שאנן בחיפה. השיר מתאר ההחישפות שלה לחברה חילונית תחרותית כל כך שונה מהרקע הצנוע ממנו באה.

השיר נחתם בשמה: "ציפור-כנף קטנה ונאוה".

כמובן שהרפליקה היא מ"הברווזון המכוער" של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, 1843.

הסיפור עוסק בברווזון השונה מאחיו הברווזונים, מגושם, מכוער, דוחה, ועל כן נרדף. הסיפור מתאר את התמודדויותיו השונות עד לסוף הטוב, שבו הוא מגלה שלמעשה אינו ברווז אלא ברבור יפה תואר. יש הסוברים כי הסיפור מבוסס על חייו הקשים של היוצר עצמו, אנדרסן, אשר בתחילת דרכו נרדף והושפל עד שהפך לסופר מפורסם.

זו אלגוריה על נאווה שלא חשבה שהיא יפה ופתאום הפכה לברבור בעיני חבריה ולא בעיני עצמה.

intro

C AM F g

F G C Am

F G C

C AM F g

C AM F g

F G C Am

F G C

intro

C AM F g

C AM F g

F G C Am

F G C

C AM F g

C AM F g

F G C Am

F G C

Strongly:

C AM F g

C AM F g

F G C Am

F G C

C                          AM                     ….

הינך הברווז

 שהפך לברבור

ולכן כה יפית בעיניי

לו היית מאז ומעולם ברבורית

וצחורה שכל הבריות

מלהגים ביופיה,

- וכי אז לא הייתי מוקסם !

לו היית מתגנדרת באברייך

נוצות של תכלת קדומה

ואיזמרגד מסנוור

 - וכי אז לא הייתי נפעם !

לו תמול שלשום היו נשפכים

 מגרונך פעמונים קטנים מופלאים

 בכל פעם שהיית פוצחת בשיר,

- וכי אז לא הייתי נרעש !

כי רק הברבור שידע ימי ברווזות

יפרח לעולם ויהיה מאושר.

ואנוכי?

מי יתנני עוף ציפור-כנף קטנה ונאוה.