אייל ליאני היה במידברן הראשון ובבאים אחריו וחווה חוויות נפלאות ונוראות.

ספר ביקורתי מצולם על ארועי הפננינג מידברי.

מידברן באנגלית: Midburn, בערבית: ميدبيرن הוא הגרסה העברית של הברנינג מן האמריקאי. במילה אחת ניתן לסווג המידברן כאירוע (הפנינג) בשום פנים ואופן לא פסטיבל! זהו אירוע של אמנות וביטוי עצמי רדיקלי הנערך בנגב החל משנת 2014 ומתבסס על עשרה עקרונות. האירוע הינו הגרסה המקומית לאירוע האיש הבוער הנערך מדי שנה במדבר הסלע השחור שבצפון מדינת נבדה שבארצות הברית.

מקור השם מידברן בצירוף המילים מדבר ושריפה "Burn" וכן מתוך "מיידיות" אחד מעקרונות היסוד של האירוע והקהילה.

הביקורת שלי על המידברן :

א.השריפה של הפסלים והטמפל היא מיותרת לגמרי:

1. נזק אקולוגי – יצירת פוג ערפיח שחור מעל שמי המדבר הזכים (תחשבו כמה קשה לנשום בבוקר שאחרי ל"ג בעומר)

2. בזבוז של עץ וחומרים. בתיבת נח היו כ 2 טון עץ. בכל המונומנטים הושקעו מאות אלפי שעות של מתנדבים ואדריכלים.

ב.בזבוז אנרגטי:

8000 משתתפים וכ 20 אלף מתעניינים במידברן השקיעו לדעתי כמליון שעות בהכנות למידברן. ארוע שנמשך 4 ימים ומסתיים. אנרגיה זו נגוזה ללא עקבות אחר כך. אם האנרגיה היתה מושקעת בתרומה לקהילה או בבנייה של משהו נמשך ובר קיימא כולם היו נשכרים. בגאט'רינג של ריינבו אין שום הכנה והתקציב הוא זעום וההתחברות לטבע טוטאלית. בתקציב של מידברן אחד אפשר לממן אלפי מפגשי ריינבו!

אנו הרוב השקט החילוני הליברלי מבזבזים האנרגיה שלנו על פסטיבלים כמו מידברן, כאשר המתנחלים והחרדים ומגזרים אחרים בונים משפחות ובונים מסגרות חזקות מגיל צעיר. אין פלא שהם מתחזקים (ראו תופעת בנט ואנו נחלשים ראו מפלגת העבודה והרצוג).

ג. אבק הפלאיה

השטח בנחל בוקר מצויין וללא אבק פודרה. אך עומס הרכבים והאנשים מייצר פודרה קשה לנשימה. אסמטים רבים וילדים קטנים סבלו מכך בכל 3 המידברנים בארץ שהיו. חבל ניתן היה לבחור מיקום אחר.