תרגום מופת מבית הוצאת ביתן. פרוזה צרפתית במיטבה חלק מהקומדיה האנושית של בלזק.

מעשה בצעיר מיואש אשר ניתן לו קמיע הודי עתיק שבכוחו למלא כל מאווי אנוש. הבעיות החורגות מתחום הזמן, הדמויות הרבגוניות, הדרמתיות העזה, התיאור הריאליסטי והנתחני - כל אלה משווים צביון מודרני לרומן עתיר דמיון זה. חייו של אונורה דה בלזק, שנולד בטור ב1799 - ומת בפאריס ב1850 - , היו שלשלת מופלאה של יצירה בלתי - נלאית, עסקי - כספים הרפתקניים, עוני וראווה, כשלון ושברון - לב, המזכירה את פרשיות חייהן של כמה מדמויות מפעלו הבדול "הקומדיה האנושית". הוריו ביקשו לעשותו עורך - דין ומ1816 - עד 1819 עבד בלשכות פרקליטים ושם רכש ידיעה רחבה בחוק פלילי ופשיטות רגל. ב1825 - החל בעסקים שלא עלו יפה, תחילה כמדפיס ומו"ל, ולאחר שנתיים הגיע בעצמו עד פשיטת רגל. ב1832 - נכשל במועמדותו לבית - הנבחרים כניאו - לגיטימיסט. כן נכשל ב1848 - וב1849 - במועמדותו לאקדמיה הצרפתית. ראשית דרכו הסיפרותית היתה בםיפורי - הרפתקאות כגון "סטני" ו"ארגו שודד - הים" שפירסם בעילום שם. אחריהם באה "הקומדיה האנושית" - סדרהרבת - היקף של רומנים המצויינים בכוח - הסתכלות בלתי מצוי תחושת - מציאות עזה ודמיון פורה, אשר בהם הקיף את החברה שבימיו על כל שכבותיה. מספריו: "גובסק", 1830, "הקמיע" [עור היחמור], 1831 [הופיע בתרגום עברי ב"ספריה לעם" ועתה ב"ביתן"], "הקולונל שאבר" 1832, "הרופא הכפרי", "אז'יני גראנדה", 1833 [הופיע בתרגום עברי ב"ספריה לעם" ועתה ב"ביתן"], "חוזה הנישואים", 1835 [הופיע גם הוא בתרגום עברי ב"ספריה לעם"], "אשליות אבודות", 1837; "עובדי האדמה", 1844, "הדודנית בט", 1846, "הדודן פונס", 1847.