אשר ברש (1889 - 1952) מוכר בעיקר כעורך בעל חשיבות סינגולרית בראשית המודרניזם העברי בארץ ישראל.

אולם בראש ובראשונה, ברש היה מגדולי - אמני - הסיפור הקצר והנובלה בספרות העברית.

לקובץ ייצוגי זה בחרנו שתיים מתוך שבע הנובלות ההיסטוריות הכלולות ברצף "שיח העיתים": "הנשאר בטולידה" ו"עצמות ר' שמשון שפירא".

הנובלות הללו כתובות בעברית נפלאה, כשכל נובלה מתאפיינת ברובד הלשוני המתאים לה מבחינה היסטורית, כדי ליצור ריאליזם חזק, וירטואוזי.

על מצבה של הספרות העברית אמר ברש דברים שאנו רואים בהם את "האני מאמין" של סדרת "ספרי - מופת עבריים" כולה: "אנו חיים בתקופת מעבר.

נשקפת סכנה של ניתוק הדורות, ניתוק סגנונות. הנה קם לנו דור אשר לא ידע את כתונת - הפסים של יוסף.

דור שידבר בלשון אחרת, יראה בעיניים אחרות, ומי יודע אם נעזוב אותו לנפשו הטובה ונפשו הגדולה, אם ימצא את הדרך אל הדור הקודם.

על כן אני רואה משנה חשיבות, מתוך דאגה וחרדה ומתוך רצון לאומי עמוק, לכנס ולאגור את פרי עמלם של סופרי - דורנו. אם אנו לא נדאג בעוד מועד לרציפות זו, אין אני בטוח אם יקומו לנו דואגים. אני מאמין בצורך החיבור של חוליות ספרותנו".