היצירות שבספר זה נמנות על חיבוריו "הקטנים" של מיכאיל בולגקוב, העומדים בצילם של הרומנים האפיים שלו. בשתיהן בא הסופר חשבון עם עברו ועם הווהו ומצהיר על דבקות שאיו לערערה בהומניזם ובאמת. "מורפיום", סיפורו הרפואי הגדול, מתאר את דרכו של רופא מחוזי צעיר, אשר מוצא מזור למכאוביו במורפיום, אל אחריתו הבלתי נמנעת, כשברקע האפוקליפסה הגדולה של המהפכות הרוסיות של 1911. המציאות שבראו המהפכות האלה נחשפת במלוא אימתה במחזה "אדם וחווה", אשר מגולל את סופה של האנושות הנספית בכבשן האידיאולוגיות. המחלה המאכלת את נפשו של האדם האחד והמטמאת את נפשם של עמים שלמים אחת היא - אשליית השליטה בגורל. את דינה של האשלייה חורץ בולגקוב בספר זה.